מעצר ימים / לפני הגשת כתב אישום

“מעצר ימים” לפני הגשת כתב אישום

זהו  מעצר ראשוני לפני תחילתו של הליך משפטי פלילי המוגבל בחוק למספר מרבי של ימים ומכאן גם שמו “מעצר ימים”.

המעצר לא נועד לענישה אלא כדי לתכלית ברורה שקבועה בחוק המכונה “עילת מעצר”. עילות מעצר הקבועות בחוק הן:

1. מניעת שיבוש הליכי משפט.
2. צרכי חקירה.
3. שלילת מסוכנות לביצוע עבירות נוספות על ידי אדם החשוד במעורבות בביצוע מעשה פלילי.

מעצר ימים הוא מעצר שמתבצע טרום הגשת כתב אישום כנגד החשוד, כיוון שטרם נאספו מספיק ראיות כנגדו. שלב זה הנו קריטי ביותר בו נקבעים “גבולות הגזרה” של ההליך הפלילי. בהליך המעצר, עורך דין פלילי יכול לקבוע את קו ההגנה ובהתאם להביא למיצוי כיווני חקירה שתומכים בחפות עד כדי מניעת הגשתו של כתב אישום בעתיד. עו”ד פלילי איתן סבג הצליח להביא לשחרור חשודים ולגניזת תיקי חקירה רבים.

מתי בית המשפט יחליט על מעצר חשוד?

כאשר אדם נעצר לראשונה, יש להביאו תוך 24 שעות בפני שופט. בית המשפט יורה על הארכת מעצרו של חשוב במידה והוגשה בקשה להארכת מעצר ע”י היחידה החוקרת בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:

קיים חשד סביר כי החשוד ביצע עבירה מסוג עוון או פשע.

לאור חומר החקירה שלפניו, בית המשפט מתרשם כי מתקיימת אחת או יותר מעילות המעצר:

1. חשש לשיבוש הליכי חקירה או התחמקות מהליכי שפיטה או מאסר אם החשוד לא ייעצר.
2. חשש כי אי מעצר החשוד עלול להוות סיכון לאדם או לציבור או לביטחון המדינה
3. בית המשפט שוכנע מנימוקים מיוחדים שירשמו כי נדרשות פעולות חקירה היכולות להתבצע אך ורק אגב מעצר.

גם אם מתקיימים שני התנאים לעיל המצדיקים מעצר, על בית המשפט לבחון חלופת מעצר שמשמעותה שחרור ממעצר בתנאים שיבטיחו את השגת מטרת המעצר כגון: מעצר בית, שחרור בתנאים מסוימים ואו בערובה, צו הרחקה, וכדומה. כלומר רק בהיעדר חלופה שיכולה להגשים את תכלית המעצר בית המשפט יורה על המשך המעצר. 

בכמה ימים ניתן להאריך את המעצר?

לאחר שאדם (בגיר) נעצר בחשד לביצוע עבירה פלילית, יש להביאו בפני שופט לא יאוחר מ 24 שעות. לאחר שהובא החשוד בפני שופט לדיון בבקשת המעצר, בית המשפט רשאי להאריך את המעצר בתקופה של עד 15 ימים בכל פעם ואולם כאשר עילת המעצר היחידה היא צורכי חקירה ניתן להאריך את תקופת המעצר ב-5 ימים בכל פעם. בכל מקרה, מניין כל הארכות המעצר יעלה על 30 ימים, אלא אם הוגש אישור לכך החתום על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

הפרוצדורה בדיון בבקשת מעצר לצורכי חקירה

בקשת מעצר מוגשת לבית משפט השלום בכתב על ידי שוטר או חוקר מוסמך בצירוף תצהיר וכוללת את הנתונים הבאים –

(א)   העובדות המקנות סמכות לבית המשפט;

(ב)   תמצית העובדות והמידע שעליהם מתבססת בקשת המעצר;

(ג)    עילת המעצר;

(ד)   פרטים על מעצרים קודמים ועל בקשות מעצר קודמות.

לבקשה יצורפו –

(א)   העתקים מבקשות המעצר הקודמות באותו ענין;

(ב)   הפרוטוקולים של דיוני בית המשפט בבקשות המעצר הקודמות;

(ג)    חומר חסוי, לעיון בית המשפט בלבד, לרבות החומר החסוי שהוגש בדיונים קודמים של בית המשפט.

 הליך מעצר ימים – האם ניתן לראות את החומר שמגישה המשטרה?

החומר והמידע הנוגעים לבקשת המעצר חסויים מהחשוד ועורך הדין  ועומדים לעיון השופט בלבד; עורך הדין רשאי לחקור את השוטר או טוען המעצרים של היחידה החוקרת ולנסות לחלץ ממנו נתונים הנוגעים לבקשת המעצר. אם השוטר סירב לענות לשאלה (כך זה בד”כ) וביקש כי תשובתו תובא לידיעת בית המשפט בלבד, עליו למסור את התשובה ואת הנימוקים לבקשתו לבית המשפט. שופט הדן במעצר רשאי להיענות לבקשה, ובמקרה זה יסמן את החומר הרלוונטי והדבר יצוין בפרוטוקול. אולם, אם החליט השופט שלא להיעתר לבקשת הטוען המשטרתי שלא לחשוף את החומר, הטוען רשאי לחזור בו מהגשת החומר שאליו נוגעת השאלה ובמקרה כזה לא יועמד החומר לעיון עורך הדין, והשופט יתעלם ממנו לצורך החלטותיו. עוד חשוב לציין כי בהליך מעצר ימים בית המשפט רשאי להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט כגון בדיקת פוליגרף.