התיישנות עבירות במשפט פלילי

התיישנות עבירות במשפט פלילי

התיישנות מהווה מחסום דיוני מפני הגשת כתב אישום. הרציונאל לכך הוא שלא ניתן לרדוף אדם לנצח, ומכל מקום חלוף הזמן לכשעצמו יוצר קושי ראייתי. לפיכך אף אם במקרה מסויים קיימות לכאורה ראיות מוצקות לכך שנעברה עבירה, לא ניתן להעמיד בגינה לדין במידה וחלפה תקופת ההתיישנות, אלא אם קיימת הוראה מיוחדת מחריגה בחוק, המאפשרת זאת. תקופת ההתיישנות משתנה בהתאם לסיווג העבירה וחומרתה. כדי לחשב את תקופת ההתיישנות, יש לבחון באיזה עבירה מדובר, והאם התרחש “אירוע מפסיק” לצורך חישוב תקופת ההתיישנות, כפי שיבואר להלן.

סיווג העבירות לפי חומרתן

(1)     “פשע” – עבירה שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים;

(2)     “עוון” – עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים; ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס העולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום;

(3)     “חטא” – עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס שאינו עולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום.

 תקופת ההתיישנות לפי סיווג לעבירות

(1)     בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם (רצח) – עשרים שנים;

(2)     בפשע אחר – עשר שנים;

(3)     בעוון – חמש שנים;

(4)     בחטא – שנה אחת.

הערה חשובה: אין מדובר במניין שנים טכני. ישנן נסיבות אשר בכוחן “להקפיא” את מירוץ ההתיישנות, עד לסיום פעולה מסויימת, ובכך להאריך את תקופת ההתיישנות. כאשר מדובר עבירות פשע ועוון, אם בתוך תקופת ההתיישנות נפתחה החקירה  / או הוגש כתב אישום / או התקיים הליך מטעם בית המשפט – יחל מנין התקופות לחישוב ההתיישנות מיום ההליך האחרון (בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט) הכול לפי המאוחר יותר. 

 חריג לתקופת התיישנות – עבירות מין בקטין  

מחסום ההתיישנות שונה כאשר מדובר בעבירות מין נגד קטין. המחוקק הרחיב את תקופת ההתיישנות על מנת לאפשר לקטינים תקופת “הבשלה” והתבגרות שתאפשר להם הגשת התלונה. הרציונל לכך הוא שקטינים באופן טבעי חלשים יותר, אינם מכירים בזכויותיהם, וחוששים להתלונן נגד מבוגר או אחראי שפגע בהם. סעיף 354 בחוק העונשין קובע סייג לתקופת ההתיישנות, לפיו חישוב מניין תקופת ההתיישנות בנוגע לעבירות מין שבוצעו בקטין תחל ביום שמלאו לקטין עשרים ושמונה שנים; כלומר, בעבירה מסוג פשע, כגון אינוס, שתקופת ההתיישנות לגביה היא 10 שנים, יוכל הקטין להגיש תלונה עד הגיעו לגיל 38 שנים. יחד עם זאת, אם חלפו עשר שנים מיום ביצוע העבירה, לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה. אישור זה אמור להוות “מנגנון מסנן” שמאזן בין תקופת ההתיישנות הארוכה ובין האינטרס הציבורי למצות את הדין עם העבריין הפוטנציאלי. בנוסף, קובע החוק כי לצורך הרשעה בעבירה בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה לאחר שמלאו לנפגע העבירה עשרים ושמונה שנים, דרושה תוספת ראייתית מסוג חיזוק.