בקשת חנינה

בקשת חנינה: כל מה שרצית לדעת על בקשת חנינה לנשיא המדינה

הסמכות לחון עבריינים:

מוסד הנשיאות מוכר כאחד ממוסדות היסוד של המדינה. סמכות הנשיא לחון נידונים היא סמכות ייחודית, שנועדה להקנות לנשיא, בתחום זה, חופש מלא לכאורה, להחליט כרצונו ולפי מיטב הבנתו. סמכות החנינה כוללת: הקלה בעונש מאסר, קציבת מאסרי עולם, מחיקת רישום פלילי, הקלה בקנסות בתי משפט או קנסות בשל עבירות תעבורה, הקלה בפסילת רישון נהיגה. מוסד החנינה נפרד מהמערכת המשפטית, ואינו מהווה ערכאת ערעור נוספת על בתי המשפט. בשל חשיבותו הרבה, מוסד הנשיא זכה בפי מלומדים לכינוי “הרשות המחוננת”. על פי חוק יסוד: נשיא המדינה החנינה היא סמכות של “חסד ורחמים” לחון עבריינים שהורשעו בדינם ולהקל בעונשם על דרך של הפחתה בעונש או המרתו. לנשיא המדינה סמכות מכוח חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה של הרשעות מגליון המרשם הפלילי.

מי רשאי להגיש בקשת חנינה?

כל אדם רשאי לפנות לנשיא בבקשת חנינה. את הבקשה יכול להגיש הנידון באמצעות עורך דין, בעצמו, או באמצעות בן משפחה מקרבה ראשונה בכפוף להסכמת המבקש וידיעתו. מומלץ מאוד כי בקשת חנינה תוגש באמצעות עו”ד פלילי מנוסה הבקיא ברזי המשפט הפלילי ואין ספק כי כך סיכויי הבקשה להתקבל גדול יותר.

משרד עו”ד איתן סבג מתמחה במשפט הפלילי ובמסגרת עיסוקו צבר ידע וניסיון בהגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה. לייעוץ ניתן ליצור עמנו קשר, 050-6846840.

אלו פרטים ומסמכים צריכה לכלול בקשת חנינה?

על בקשת החנינה לכלול פרטים אישיים של המבקש ופירוט הטעמים עליהם מתבססת בקשת החנינה, לרבות: נסיבות אישיות ומשפחתיות מיוחדות אם ישנן, טעמים רפואיים בצירוף מסמכים, מצב סוציאלי, קשיים כלכליים, פעילות התנדבותית ותרומה לחברה, שירות צבאי וכל נתון אחר שיכול להיות רלוונטי. עו”ד פלילי מנוסה ישים את הדגש על נסיבות שהשתנו לאחר ההרשעה, שכן מדובר בנתונים שלא תמיד היו ניתנים לצפייה בעת הטלת העונש. ככל שהטעמים מבוססים יותר – כך יגדל המשקל שיוענק להם. בנוסף לפרטים אישיים, יש למנות פרטים אודות העבירה והחלטות בית משפט בערכאה הראשונה והערעור, אם הוגש, פרטים על בקשות חנינה קודמות – אם הוגשו, ובעונשי מאסר, נתונים לעניין מועד תחילת וסיום ריצוי העונש.

כמה בקשות חנינה ניתן להגיש?

קיימות הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה ונהלי עבודה של מחלקת החנינות במשרד המשפטים, שנועדו להסדיר את המדיניות בטיפול בבקשות חנינה, לפיהן, אם מגיעות מספר בקשות חנינה לגבי אותו נידון, מחלקת החנינות יתייחסו אליהן במאוחד ותיערך לגביהן חוות דעת אחת שתוגש לנשיא המדינה. אם מגיעות בקשות חנינה נוספות ביחס לאותו נידון, לאחר משלוח חוות דעת לנשיא המדינה, ובעוד הבקשה תלויה ועומדת בלשכת הנשיא, יכול שר המשפטים להחליט האם לצרף התייחסות לבקשה נוספת המצטרפת לבקשה התלויה ועומדת. בקשות חנינה חוזרות שאינן מסתמכות על עילה חדשה או שהתקבלו לאחר סיום הטיפול בבקשה קודמת, לא יטופלו לפני תום שישה חודשים מיום מתן תשובת הנשיא לבקשה קודמת, בכפוף לחריגים, על-פי שיקול דעת היועץ המשפטי בבית הנשיא או מנהל מחלקת חנינות במשרד המשפטים.

סוגי בקשות חנינה שנשיא המדינה מוסמך לדון בהם:

• הקלה בעונשי מאסר: נשיא המדינה מוסמך להקל בעונשי מאסר (לרבות מאסר המבוצע על דרך של עבודות שירות) או להמירם, בעונשים אחרים. יש לציין כי בקשות להקלה בעונש מטופלות, להוציא חריגים, רק לאחר שנסתיימו כל ההליכים המשפטים ופסק הדין הפק חלוט (שלא ניתן לערער עליו).
• קציבת מאסר עולם: נשיא המדינה מוסמך לקצוב עונשי מאסר עולם ולהעמידם על תקופת מאסר מוגדרת. על פי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס”א-2001, המלצה לנשיא המדינה בנושא קציבת מאסרי עולם ניתנת על ידי ועדה בראשות שופט. עניינו של אסיר עולם לא יובא בפני הוועדה לפני שחלפו שבע שנים מיום מאסרו, וכשמדובר באסיר עולם הנושא עונש מאסר של שני מאסרי עולם מצטברים או יותר, לא יובא עניינו לדיון בוועדה בטרם יחלפו חמש עשרה שנות מאסר.
• מחיקת רישום פלילי: נשיא המדינה מוסמך לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה, שחלות על רישום פלילי הנובע מהחלטות בית משפט, אשר לא הסתיימו בזיכוי הנאשם.
• הקלה בפסילות רישיון נהיגה: נשיא המדינה מוסמך להקל בעונשי פסילת רישיון נהיגה שהוטלו על ידי בית משפט, לאחר שנסתיימו כל ההליכים המשפטיים.
• הקלה בעונשי קנסות: נשיא המדינה מוסמך להקל בעונשי קנסות שהוטלו על ידי בית משפט או בעונשי קנסות שהוטלו על אדם בשל עבירות תעבורה, אך זאת רק לאחר מיצוי ההליכים במרכז לגביית קנסות.

המקרים שאינם נכללים בסמכות החנינה של הנשיא:

• להוציא מקרים נדירים, נשיא המדינה מטפל רק בבקשות המתייחסות לאדם שהורשע בדין וההליכים בעניינו הסתיימו, להבדיל מהליכים התלויים ועומדים (ראה חריג “פרשת קו 300” עיין בג”צ 86/428 ברזילי נ’ ממשלת ישראל,פ”ד מ3 (505).
• על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.0001 “סמכות נשיא המדינה לחון נידונים בבתי דין משמעתיים” לא תטופל בקשה חנינה בגין הרשעה בדין משמעתי.
• הנשיא אינו מטפל בתיקי חקירה פתוחים (תיקי מב”ד) או בתיקי חקירה סגורים שלא הוגש בהם כתב אישום. במקרה כזה ניתן לפנות בבקשה לשינוי עילת גניזה לגורם שהחליט לסגור את התיק.
• בקשות הנוגעות לתיקים שנדונו במערכת בתי המשפט הצבאית באזור יהודה ושומרון. בבקשות מסוג זה ניתן לפנות אל היועץ המשפטי באזור.

הבעת עמדה של גורמי חוץ בקשר לבקשת חנינה שהוגשה:

כל אדם רשאי לפנות לנשיא לשם הבעת תמיכה או התנגדות בבקשת חנינה, ופנייתו תישקל יחד עם כל החומר שיובא בפני הנשיא. נפגעי עבירות מין או אלימות זכאים לכך שתינתן להם הזדמנות להביע את עמדתם בכתב, בטרם תתקבל החלטת נשיא המדינה בבקשת חנינה, אם ביקשו זאת – באמצעות מחלקת החנינות במשרד המשפטים (חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס”א 2001).

מה משך הטיפול בבקשת חנינה?

אין הגבלה מוגדרת של משך טיפול. עם זאת ניתן לומר כי משך הטיפול בבקשת חנינה משתנה בהתאם לדחיפותה, וכמובן גם בהתייחס לנסיבותיו הנידון ומורכבות העניין הנדון. נוכח הצורך באיסוף מידע רלוונטי וקבלת חוות דעת מהגורמים המוסמכים (פרקליטות, בית המשפט, משרד המשפטים, נפגעי עבירה, רשויות רלוונטיות, ועדות שב”ס ועוד) הטיפול בבקשות חנינה יכול להיות ממושך.

שלבי הטיפול בבקשת חנינה במחלקת החנינות:

• עם קבלת הבקשה, נפתח תיק במחלקת החנינות על שם המבקש ובמקביל נשלחת הודעה על קליטת הבקשה. מחלקת החנינות רשאית ללקט חומר ולדרוש מהמבקש פרטים נוספים הנחוצים לה ככל שתמצא לנכון. במסגרת תהליך איסוף החומר בתיק החנינה, רשאים עובדי מחלקת החנינות לקבל את מבקשי החנינה או באי כוחם, אם הללו מבקשים, לפי יוזמתם, להוסיף בעל פה על בקשתם.
• על פי נהלי מחלקת החנינות במקרים בהם הוטל עונש מאסר, יוזמן תיק בית המשפט והעתקים של בקשת החנינה יישלחו לגורמים אשר טיפלו במבקש לבקשה (המטא”ר של המשטרה, שב”ס, שירות המבחן, לשכות סוציאליות ברשויות המקומיות, שלטונות המכס ונציבות מס-הכנסה, רשויות השלטון המקומי וגורמים אחרים שיש להם ידיעה בנושא) לשם קבלת חוו”ד והערותיהם, וכמו כן, תתבקש עמדת פרקליטות המדינה ושר המשפטים.
• לאחר ריכוז ועיבוד כלל הנתונים, מועברת הבקשה בצירוף חוו”ד מרוכזת והמלצת שר המשפטים לנשיא המדינה (או מי מטעמו) לצורך עיון והכרעה.
• לאחר ההכרעה בבקשת החנינה, מועבר למבקש מכתב תשובה מלשכת נשיא המדינה עם העתק למשרד המשפטים (או למשרד הבטחון, במקרים המתאימים) ובמקרה של החלטה על חנינה גם לבית המשפט ולמטא”ר לשם עדכון במרשם הפלילי (להרחבה בנושא עיין בהנחיית היועץ המשפט לממשלה מס’ 4.4000).

משרד עו”ד איתן סבג מתמחה במשפט הפלילי ובמסגרת עיסוקו צבר ידע וניסיון בהגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה. לייעוץ ניתן ליצור עמנו קשר, 050-6846840.

חקיקה רלוונטית: חוק יסוד: נשיא המדינה, חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א-1981, חוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס”א-2001, חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, תשס”ו-2006 , חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס”א-2001. המידע המובא במאמר כללי, על אחריות הקורא בלבד, ואיננו בגדר עצה משפטית או תחליף לייעוץ משפטי.