בחינת קיומן או היעדרן של ראיות לכאורה במסגרת דיון מעצר עד תום ההליכים
בחינת קיומן או היעדרן של ראיות לכאורה בדיון מעצר עד תום ההליכים
בחינת התשתית הראייתית הלכאורית בשלב הדיון במעצר עד תום ההליכים אינה נעשית בהתאם לרף ההוכחה הנדרש במשפט הפלילי (מעבר לכל ספק סביר) אלא מתמקדת בבחינת כוח ההוכחה *הפוטנציאלי* הטמון בחומר הראיות הגולמי של התביעה.
במסגרת הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים תפקידו של בית המשפט הוא לבחון האם קיים סיכוי סביר, שמא מארג הראיות אשר הוצג בפניו – לאחר שיעובד במהלך המשפט במסגרת חקירה נגדית ותתקבלנה הכרעות בדבר קבילות ומשקל – ייצור תשתית ראייתית אשר עשויה להוביל בסופו של הליך להרשעת הנאשם (הלכת זאדה 8087/95).
בית המשפט בוחן את הפוטנציאל הראייתי להרשעת הנאשם.
עם זאת, הבחינה הראייתית אותה מבצע בית המשפט בשלב זה אינה בדיקה טכנית בלבד, ועליו לתת את דעתו גם לעוצמתן הלכאורית של הראיות שבפניו (בש”פ פלוני 15/4408).
תפקידו של עו”ד פלילי הוא לשלוט בחומר החקירה, לבחון עובדתית את טענות המדינה העולות מכתב האישום אל מול חומר הראיות הגולמי, ולשכנע את בית המשפט כי מארג הראיות הגולמי אינו מספיק לביסוס הרשעה או לכל הפחות לשכנע כי קיימת חולשה כלשהי בראיות.
קביעה של בית המשפט לפיה אין ראיות לכאורה או כי קיימת למצער חולשה בראיות תוביל לשחרור הנאשם, עם או בלי תנאים.
