ייצוג מעסיקי שב”ח
עבירות על חוק הכניסה לישראל – העסקת שב”ח – הלנת שב”ח – מאמר חובה למעסיק
העסקת שוהה לא חוקי (ובקיצור שב”ח) הפכה לתופעה שכיחה בישראל, אולם חשוב לדעת כי העסקת שב”ח (במישרין או בעקיפין), הלנת שב”ח או סיוע להלנת שב”ח הן עבירות פליליות חמורות העלולות לגרור הליך פלילי ועונש מאסר לצד סנקציות כלפי העסק או-ו העוסק. במאמר זה נעמוד על העבירות הללו הקבועות בחוק הכניסה לישראל, והעונש בצידן בהתאם לרוח פסיקת בית המשפט העליון.
עו”ד איתן סבג מתמחה במשפט פלילי ובמסגרת עיסוקו מייצג בין היתר מעסיקים נורמטיביים שהסתבכו בעבירות אלו; לייעוץ מיידי ולהגנה משפטית ניתן ליצור קשר עם משרדנו: 050-6846840.
הגדרת שב”ח
מי שאינו אזרח ישראלי או עולה ונמצא בתחומי המדינה בלא שיש בידיו היתר לכך. המדובר על תושבי “האזור” – יהודה והשומרון וחבל עזה. הללו רשאים לשהות בישראל רק אם קיבלו רישיון שהייה ממנהלת התיאום והקישור. ההיתר יכול להיות מוגבל לתקופה מסוימת, לאזור גאוגרפי, ולמטרה מוגדרת – כמו העסקה, צורך רפואי וכו’. כל חריגה מההיתר הנה בגדר שהייה לא חוקית.
עבירות העסקה והלנה שלא כדין – באילו נסיבות אדם עובר עבירה של העסקת שב”ח?
סעיף 12 בחוק הכניסה לישראל קובע כי אדם המעמיד מקום לינה לרשותו של שב”ח אף שלא בתמורה, או מי שמסייע להשיג מקום לינה לשב”ח, במישרין או בעקיפין, או מעביד המעסיק שב”ח, בין בעצמו ובין על ידי אחר המועסק על ידו, או מטעמו, עוברים עבירה.
האופן המרחיב בנו נוסח הסעיף נועד כדי “לתפוס ברשתו” של החוק את כל שרשרת הגורמים שאפשרו או עודדו כניסת שוהים בלתי חוקיים לתוך ישראל, על הסכנה הביטחונית הכרוכה בכך. שימת לב לכך, כי גם המלין וגם המסייע להלנת שב”ח עוברים את אותה עבירה במידה שווה לכאורה, אף אם הדבר נעשה מטעם “הומיניטארי” להבדיל מאינטרס כלכלי. הדבר נכון גם לגבי העסקת שב”ח בעקיפין באמצעות מועסק.
חוק הכניסה לישראל קובע כי העובר על עבירות אלו דינו שנתיים מאסר או קנס בהתאם לשיעורים הקבועים בחוק (ככלל, הקנס לא יפחת מ-5,000 ש”ח).
העבירות בנסיבות מחמירות – כפל העונש
חוק הכניסה לישראל קובע כי אם נעברה עבירה לפי סעיף 12הנ”ל (העסקה או הלנה) באחת מהנסיבות להלן דינו של עובר העבירה ארבע שנות מאסר:
(1) הלנה או העסקה כאמור של שני תושבים זרים או יותר;
(2) הלנה או העסקה של תושב זר למשך יומיים רצופים או יותר;
(3) הלנה של תושב זר כאמור במטרה להעסיקו.
כמו כן קובע הסעיף אפשרות להטלת קנסות כבדים.
מהו העונש על עבירת העסקת שב”ח?
ברע”פ 5198/01 בעניין טלעת ח’טיב נ’ מדינת ישראל, פסק בית המשפט העליון את הכלל המנחה לפיו “בצוק העיתים ונוכח מתקפת הטרור הפלסטיני המכה בישראל” ראוי כי למי שעובר עבירות שכאלו, על דרך הכלל, כי ייגזר עליו עונש מאסר בפועל.
למרות הגישה המחמירה, יש לציין כי הלכה זו לא יושמה במלואה בבתי משפט השלום כך שנגזרו עונשים שונים, שאינם כוללים בהכרח מאסר בפועל. בתי משפט מסוימים פירשו את “הלכת חטיב” ככזו המחייבת הטלת מאסר לריצוי בפועל בעוד בתי משפט אחרים פסקו עונשים מקלים יותר, שלעתים לא כללו רכיב מאסר כלל.
נוכח היעדר אחידות בענישה, בית המשפט העליון ברע”פ 3674/04 אבו סאלם ואח’ נ’ מדינת ישראל, הבהיר כי אמנם מדיניות הענישה הראויה בעבירות על חוק הכניסה לישראל “נוטה בחוזקה” אל-עבר הטלת עונש של מאסר בפועל, אלא שמדיניות זו “תולה עצמה בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה ” והעונש שיושת על עבריין, חייב להלום את נסיבותיו המיוחדות של המקרה ושל העבריין הספציפי.
הלכה למעשה, במסגרת שיקולי הענישה השונים בכל מקרה ומקרה בית המשפט בוחן מספר שיקולים, ובין היתר, יבחן האם מדובר במעסיק, מלין או מסיע דרך קבע? האם מדובר בשב”ח שאינו מוכר לנאשם? האם מדובר בעבירה יחידה או שמא יש הרשעות בעבירות דומות? וכיוב’. ככלל, ככל שהמעשה נשוא האישום אוצר בתוכו פוטנציאל גבוה יותר לסיכון ביטחון הציבור כך ייטה בית המשפט ליישם את מדיניות הענישה לחומרה, וככל שמעשהו של הנאשם ירחק וילך מכך, יקטן “כוח המשיכה” של מדיניות הענישה ויתחזק ממילא משקלם של טעמי הזכות האחרים.
נוכח מדיניות הענישה ברי כי שילובו של עו”ד פלילי המתמחה בתחום חיוני ביותר להגנה ראויה במשפט, הימנעות ממאסר בפועל ומזעור נזקים.
סנקציות מנהליות נגד עסק, מחזיק מקום או תאגיד, שעברו על עבירות לפי חוק הכניסה לישראל
צו מינהלי להגבלת שימוש במקום – לפני הגשת כתב אישום
קצין משטרה מוסמך לתת צו להגבלת השימוש במקום העסק בו נעבירה עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, לתקופה שיקבע בצו, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 30 ימים. בעל העסק או מי שרואה את עצמו נפגע מהצו לפנות לקצין משטרה מוסמך בבקשה לטעון לפניו את טענותיו בעניין; קצין המשטרה המוסמך ייתן את החלטתו בתוך 72 שעות מעת הגשת הבקשה. הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי רשאי לערער עליו לבית המשפט, שיהיה מוסמך לבטלו או לשנות תנאים בו.
צו שיפוטי להגבלת שימוש במקום
בית משפט רשאי, על פי בקשה בכתב של הממונה על החקירה, לצוות על הארכת תוקפו של צו הגבלה מינהלי, לתקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים, אם שוכנע כי הגבלת השימוש במקום חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה שבשלה הוצא הצו, ורשאי הוא לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן. אם הוגש כתב אישום רשאי בית המשפט, לבקשת תובע לצוות על הארכת תוקפו של הצו עד תום ההליכים או עד למועד מוקדם יותר שיקבע; הדיון בבקשת ההארכה יתקיים בהקדם האפשרי, והצו המקורי יישאר בתוקפו לתקופה נוספת של 30 ימים מתום התקופה שעליה הורה הקצין המוסמך, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת. בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו הגבלת שימוש במקום שנתן אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות שהתגלו לאחר מתן הצו. הממונה על החקירה, תובע, בעלים של מקום או מחזיק בו, רשאים לערער על החלטת בית משפט לפי סעיף זה בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה, לפני בית משפט שלערעור אשר ידון בערעור בשופט אחד.
צו התליית רישיון או היתר עיסוק
בית משפט רשאי, על פי בקשה בכתב של הממונה על החקירה, לצוות על התליית רישיון או היתר עיסוק שניתנו של מי שחשוד בביצוע עבירה על חוק הכניסה לישראל אם מתקיים יסוד סביר לחשש שהמשך העיסוק מהווה סכנה לשלום הציבור או לביטחונו לתקופה שיקבע בצו, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 30 ימים. אם הוגש כתב אישום רשאי בית המשפט לבקשת תובע, לתת צו עד תום ההליכים או עד למועד מוקדם יותר שיקבע, אם שוכנע כי קיים יסוד סביר לחשש שהמשך העיסוק הקשור בעבירה מהווה סכנה לשלום הציבור או לביטחונו או עלול להקל על ביצוע עבירה דומה.הממונה על החקירה, תובע וחשוד או נאשם שניתן נגדו צו רשאים לערער על החלטת בית המשפט לפי בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה, לפני בית משפט שלערעור אשר ידון בערעור בשופט אחד.
הטלת עונש של התליית רישיון או היתר עיסוק
הורשע יחיד או תאגיד בעבירה רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, לצוות על התליית רישיון או היתר עיסוק שניתנו על פי כל דין, בעיסוק הקשור בעבירה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
*מאמר זה אינו בגדר עצה משפטית או תחליף לייעוץ משפטי והמידע המובא בו על אחריות הקורא בלבד.
