הגנה עצמית או עבירה פלילית?

הגנה עצמית היא סייג במשפט פלילי המעניק לאדם פטור מוחלט מאחריות פלילית בהתקיים מספר תנאים מצטברים הקבועים בחוק. עו”ד פלילי איתן סבג מסביר את התנאים לקיומה של הגנה העצמית, בעקבות פרסומים אודות אירוע הירי בשרון בו קשיש ירה למוות בפורץ.

ביום 11.07.17 קשיש בן 82 מבית יצחק שמע רעשים באחד החדרים בביתו והבחין בשני פורצים אוחזים בכלי פריצה. בדיעבד התברר כי היו אלו פלסטינים תושבי טול כרם המוכרים למשטרה. לדברי בעל הבית, הקשיש ירה בהם כי חש בסכנה לחייו. כתוצאה מהירי פורץ אחד נהרג והפורץ השני נפצע קשה והצליח לברוח עד שנעצר על ידי שוטרים שהגיעו למקום. האם במקרה זה חלה הגנה עצמית?

פרשת דרומי:

בתחילת שנת 2007 ירה החקלאי השי דרומי אשר מאס באזלת ידה של המשטרה בהגנה מפני מכת פריצות למשקים חקלאים, בשניים מתוך ארבעה פורצים שפרצו באישון לילה אל חוותו. כתוצאה מהירי אחד הפורצים נהרג, אחר נפצע והיתר נמלטו מהמקום. כנגד דרומי הוגש כתב אישום הכולל בין היתר אישום בעבירת הריגה שעונש בצידה הוא עד 20 שנות מאסר. בסופו של דבר, בית המשפט זיכה את דרומי מעבירת ההריגה. הפרשה המתוקשרת שכונתה “פרשת דרומי” עוררה דיון ציבורי בשאלה האם ראוי להעמיד לדין דם בנסיבות דומות או שמא הירי מוצדק ויש לפטור מאחריות פלילית בשל קיומה של הגנה עצמית. בעקבות הדיון הציבורי תוקן תיקון 98 לחוק העונשין בתאריך 24 יוני 2008 המרחיב את סייג ההננה העצמית גם למקרים בהם תכלית המעשה היא הגנה על רכוש (ולא רק פגיעה כלפי גוף) ובנסיבות מסויימות אף ללא סכנה מוחשית לפגיעה בחיים.

חשוב לציין כי בכדי לקבוע האם חל הסייג יש לבחון משפטית כל מקרה לגופו וכי הגנה עצמית תחול בכפוף לתנאים מצטברים הקבועים בחוק.

התנאים המצטברים לקיומה של הגנה עצמית:

על-פי החוק, לא יישא אדם באחריות פלילית “למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור. עם זאת, החוק לא יחול אם “המעשה היה לא סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת הפורץ או הנכנס”, או אם “האדם הביא בהתנהגות הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים”.

1. נחיצות – המעשה נדרש כי להדוף תוקף או מי שמתפרץ או נכנס לבית מגורים, בית עסק או משק חקלאי מגודר.
2. מיידיות – לשון החוק קובעת כי “לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי…”. מכאן שמעשה שבוצע לאחר שהאירוע “התקרר”, למשל ירי בפורץ זמן מה לאחר שנמלט, לא יעמוד בתנאי זה.
3. סכנה מוחשית – נדרש קיומו של סיכון ל-פגיעה בגוף או רכוש.
4. פגיעה אפשרית באחד או יותר מהערכים המוגנים – חירות, גוף או רכוש. אין צורך להמתין לפגיעה בפועל, תנאי זה נועד לוודא כי מדובר באפשרות מוחשית-לא ערטילאית.
5. סבירות המעשה – על המעשה להיות סביר ופרופורציונלי. תנאי זה ייבחן בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה. כך למשל נקבע כי אדם שירה באדם אחר שהכיר שנכנס לחצר ביתו בעקבות סכסוך עסקי לא יהנה מפטור מכוח סייג הגנה עצמית.
6. תנאי שלילי – סייג ההגנה העצמית לא יחול במקרה שבו האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות (קינטור) תוך שהוא צופה מראש (מבחינה סובייקטיבית) את התפתחות הדברים. אם תנאי זה מתקיים לא יינתן פטור מפליליים מכוח הגנה עצמית.